עגלים במונית ספיישל, וביצים בשביל ווספה.

זה היה בתקופת הקיבוץ, בבר היה עובד בלול, היה לו מישהו שנותן לו סיבובים על הווספה בשביל קרטון ביצים, לפעמים הייתי רואה את הבחור מחכה ומחכה ליד הלול כי בבר היה שוכח לפעמים לחזור עם הווספה, אז הוא היה נותן לו 2 קרטונים, בשביל להרגיע לו את הביצים.
יום אחד, יושבים בחדר, מנחם אומר לנו: יש מצב לעשות כמה לירות, וממשיך: דיברתי עם מישהו, הוא מוכן לקנות עגלים.
טוב, דיברנו עם מוסא נהג המונית שהיה איתנו בקשר, שיבוא לפנות בוקר לעשות הסעה, רוצים להעביר משהו. הוא אפילו לא שאל מה.
לפנות בוקר, מחכים ברפת, המונית מגיעה, ומוסא אפילו לא קולט מה אנחנו הולכים להטעין לו על המונית.

מנחם אומר לו: אני כבר בא!

הוא ניכנס לרפת מביא עגל קטן, ומושיב אותו על המושב האחורי, ניכנס ומביא עוד אחד, בסוף ניכנסו 3 עגלים, הושבנו אותם על התחת, כדי שכולם יכנסו. מוסא הסתכל במראה, וצועק… לא! לא! אני לא נוסע! מנחם דפק לו מבט, אמר לו את השם של מי שהזמין את העגלים, והוא נתן גז.

מראה של 3 עגלים יושבים כמו 3 נוסעים, הרגליים הקידמיות שלהם פרוסות קדימה. עושים קולות של מממעעעע.. אני מרוב הצחוק, שכחתי מהפחד.

לא חשוב שמוסא רק דאג כל הזמן מהמשטרה, שהיתה עושה מחסומים בכניסה לעיר.
והיה צועק:רק שלא יחרבנו לי על המושב.
אמרנו לו: לא לא הכל יהיה בסדר. איזה בסדר? אני חושב הוא לו ישכח את הקטע הזה בחיים.
בקיצור, עבר בשלום.
אבל עד היום עולה לי חיוך, כשאני ניזכר בקטעים האלה, במיוחד בפנים של מוסא שהופתע מסוג הנוסעים שהעלו לו למונית.