איך למדתי לנגן גיטרה

למעשה שכחתי מהסיפור עד שמוזי ביקש ממני לכתוב, אז את הסיפור אני מקדיש למוזי.

ככה זה מתחיל:

יום אחד בא אבא שלי הביתה אחרי העבודה עם גיטרה ביד, הייתי אולי בן 10 או 12. שאלתי אותו: מאיפה זה? אז הוא ענה לי: זה בשבילך שתילמד לנגן, אמרו שזה בריא לילדים לנגן. אז נימצא לך מורה, ותלמד.
לא הבנתי בדיוק מה הוא רוצה, והייתי בטוח שזה יעבור לו. אחרי זמן מה, הוא אמר לי: מצאתי לך מורה ביפו, ניסע אליו השבוע הבא.
אז באמת נסענו ליפו, שנראה לי חוץ לארץ, הגענו לאיזה בניין בסימטה צדדית, ועלינו במדרגות.
פתח לנו את הדלת אדם עם מבט רציני, בדיוק ההיפך ממה שתיארתי לי בדמיון איך הוא יראה, אני זוכר את ההרגשה של הפחד מהול בכעס על זה שאבא שלי בכלל התחיל לפנטז על כל העניין.

הוא בחן אותי, וניגן איזה מוזיקה שעברה לי ליד האוזניים, רציתי רק לצאת, ובאמת הסיוט נגמר לאותו יום, לא לפני שקבענו לשבוע אחרי זה לעוד שיעור. לי היה ברור שאני לא רואה את המורה הזה יותר, אמרתי לאבא שלי, שלא מעניין אותי ללמוד אצלו, אבל הוא לא רצה לשמוע את המלה לא, כמה שהפצרתי בו, זה לא עזר.
שבוע אחרי זה, אבא שלי נתן לי כסף למורה, ולנסיעה באוטובוס.

איזה מורה ואיזה אוטובוס… לקחתי את הכסף, הלכתי להצגה יומית, ועוד נשאר לי כסף לפלאפל וגלידה. בקיצור… חיים כמו בסרטים. וככה המשכתי עד שאבא שאל אותי איך הולך, והבנתי שאני חייב ללמוד משהו להראות לו, כי לא רציתי לוותר על היומיות והפלאפל והגלידה. אז התחלתי לכרשש על הגיטרה, והאמת? זה התחיל למצוא חן בעיני, המזל שלי שהלך לי לא רע, והתחלתי ללמוד כל מיני שירים. חצי שנה אחרי זה, אבא שלי פוגש את המורה באוטובוס באלנבי, ואומר לו עד כמה הוא מורה טוב כי הבן שלו מתקדם מצוין וכל החרטט. אז המורה שואל אותו? מי הבן שלך? ואז כשהוא ענה לו…. המורה אמר, לא ראיתי אותו יותר מאז הפעם הראשונה.

מה אבא שלי עשה לי אני לא אספר, אבל אחרי איזה שבוע הוא אמר לי בחיוך: יא מלעון, איך למדת לנגן כל כך מהר?

נרקיס נולדתי וגם זקנתי והמוזיקה ממשיכה לזרום.

קישורים למוזיקה של בועז:

http://www.myspace.com/bosarmusic

https://www.jamendo.com/en/artist/337937/bosar