"טָשִי והעיר הגדולה" – פעם אחרונה שאני נכנס אחריך
יום אחד מנחם ואני בחנות התקליטים והצילום שהייתה צמודה למשרד, יושבים, שומעים מוזיקה ומעבירים את הזמן.
טָשִי (שם בדוי) התקשרה ואמרה שהיא נמצאת בסביבה ועוד מעט תגיע.
כיוון שברור שאם היא מגיעה אז יש איזה 'חפוז' בחדר החושך של החנות, שאלתי את מנחם אם בא לו גם איזה סיבוב, איזו שאלה…! ראיתם את מנחם פעם מוותר על אפשרות חדירה? סיכמנו שמנחם ייכנס אחרי לחדר החושך. לא ניכנס ביחד כי אם יבוא לקוח שלא תהיה חנות ריקה.
טשי הגיעה, לאחר זמן קצר נכנסנו לחדר החושך של החנות, הנורה האדומה לפיתוח תמונות יוצרת אווירה ושולחן חומרי הפיתוח משמש אותנו כראוי. לאחר פריקת חומרי ה"פיתוח" (לא 'נסוג' ולא 'עטיפות') יצאתי ואמרתי למנחם עכשיו תורך, מנחם נכנס עשה את הסיבוב שלו וכשיצא אמר לי: "זאת פעם אחרונה שאני נכנס אחריך, השארת לי שם, בריכה".