הערפדים מחיפה

אחרי כל הנפקדויות מנחם הגיע אל הנחלה ושירת בבסיס ימ"ח בטירה בכניסה לחיפה, הרבה לא היה מה לעשות שם, מנוחה, סתלבט וזיונים. באותו זמן שירתתי על הכרמל כמדריך בפנימיה הצבאית וגם לי היה הרבה זמן פנוי, מדי פעם היינו מבקרים אחד את השני ויוצאים לבלות בחיפה.
יום אחד קבענו שניפגש אצל מנחם בבסיס ומשם נלך "לתרום דם" לתרום עאלק… למי שלא יודע או לא זוכר היו ספסרי דם ואפשר היה לקבל בין 200 ל 300 לירות למנת דם, הרבה כסף באותם זמנים. בקיצור, 'מוכרים דם'.
הגעתי לבסיס של מנחם בטירה נכנס למשרדים ומחפש את מנחם, אומרים לי, מנחם עסוק תיכף יבוא, הוא במחסן שם, ומצביעים לכיוון אחד המחסנים. אני מתכוון ללכת לשם והם עוצרים אותי, חכה רגע, הוא עם מישהי, המזרון הצבאי התורן. לאחר זמן מה מנחם יוצא עדיין מסדר את מדיו, כמו שכתוב בשלטי הבסיס "חייל שפר הופעתך" ואל תשכח לכפתר חנותך. אני מתקדם לעברו וכשרואה אותי שואל: בא לך לעשות סיבוב על זאת שבמחסן? לא תודה! אני אומר לו בחיוך, גם אני לא מעוניין להיכנס אחריך. (זוכרים?).
נסענו לחיפה להדר, הגענו למד"א בחוץ עומדים 'ספסרי הדם'. רואים אותנו עם מדים ופונים אלינו ל"תרום דם", אחד מציע 200 אנחנו מתווכחים הוא מעלה ל-250 לכל אחד מאיתנו, אבל יש לנו כבר נסיון, אנחנו לוחצים, לבסוף הוא מתרצה ואמר לנו "רק בגלל שאתם חיילים" תקבלו 300 כל אחד. כמובן שאנחנו מקבלים את הכסף מראש (כך היה נהוג).
נכנסנו, האיש מחכה בחוץ, אנחנו רק צריכים להביא לו את אישור ה"תרומה". הפשלנו שרוולים וניגשנו לאחות האחראית "מוצצת הדם". היא בודקת את תעודת הזהות שלנו ואומרת לנו "אתם לא יכולים לתרום כיוון שלא עברו 3 חודשים מהפעם הקודמת". לא עזרו נסיונות השכנוע "מוצצת הדם" בשלה. אנחנו רואים איך הכסף שקיבלנו הולך להיעלם לנו, נצטרך להחזיר אותו לספסר. התחלנו ללכת לכיוון היציאה מנסים לחשוב איך לצאת מהמצב כשהכסף בכיסנו, תוך כדי הליכה במסדרון אנחנו רואים מרפסת קטנה שפונה לצד האחורי, אנחנו מסתכלים אחד על השני ומיד יודעים מה הולך לקרות, ניגשים למרפסת קופצים מגובה של כמעט 3 מטר ומתחילים לרוץ, כל הזמן מסתכלים לאחור כי מהפרנויה היינו בטוחים שההוא רודף אחרינו, נראה לי שרצנו ללא הפסקה עד 'ואדי ניסנס' שהיה "רחוב שישים" של חיפה. קנינו קצת 'שחור' וכמה 'אצבעות'. משם המשכנו ונכנסנו לסרט בקולנוע אורה לא לפני שהורדנו חתיכת 'שוורצע', כל הזמן מסתכלים לצדדים שלא יקפוץ עלינו פתאום הערפד הספסר.

דבר אחד בטוח, יותר לא התקרבנו לאזור "התרמות הדם".