8 באוגוסט – היום יום הולדתו ה-69 של מנחם בלילוס ז"ל. חבר יקר כמו אח עבורי ועבור קבוצת חברים קרובים, תמיד בדק את הגבולות שמעבר, הרפתקן חסר מנוח, איך נגררנו אחריך להרפתקאות שידענו איך אנחנו נכנסים אליהן, אבל אף פעם לא יודעים איך נצא מהן. חווינו חוויות של חיים שלמים […]
כללי
27 פוסטים
השבוע הגיע בועז מארץ האגמים להשתכשך בביצה הקטנה שלנו. הלכנו לכרם להתבשם מניחוחות מוכרים ומעלי זכרונות וכטוב ליבנו בחומוס והפול הדרמנו אשדודה לבקר אותך. בועז עוד לא ראה איפה הנחנו אותך. בועז אומר שלא היתה לו כל דרך להתמודד עם עזיבתך אלא באמצעות המוסיקה והקטע שכתב. אני חושב שהדרך להתמודד […]
חברים מנגנים – בועז ורמי בועז, רמי, ויוי, עמישב ועוד מנגנים ומתכננים תוכניות תכניות בסוטול מתוך ההקלטה: בועז: האו מאץ די קוסטן קאמרה וויז וויס ויוי: אהההה?! עמישב: בעיה בשבילנו לעשות סרט? רמי: אתה יודע מה עמישב, אני עכשיו עובד חזק, אני הולך לחסוך אלף חמש מאות בחודש עכשיו, כל […]
מה כבר שנה? זאת בערך הייתה התגובה של רובם, מה אני אגיד לך מנחם, הזמן רץ. לפני כחודש נפגשנו אצל יהודית ושירה בבית, מפגש קטן משפחתי כזה, לא ערב זיכרון, מן ערב צחוקים כזה, חוויות שכל אחד עבר איתך ולידך. כמו שתמיד דיברנו, שכך היינו רוצים. בקיצור, הרצנו קטעים, בטוח […]
למעשה שכחתי מהסיפור עד שמוזי ביקש ממני לכתוב, אז את הסיפור אני מקדיש למוזי. ככה זה מתחיל: יום אחד בא אבא שלי הביתה אחרי העבודה עם גיטרה ביד, הייתי אולי בן 10 או 12. שאלתי אותו: מאיפה זה? אז הוא ענה לי: זה בשבילך שתילמד לנגן, אמרו שזה בריא לילדים […]
לפני שבועיים עשינו טיול לקפריסין, חרשנו כמעט את כל האי נהננו מכל רגע. בקפריסין פשיעה נמוכה מאד, אנשים מקסימים, ארץ נקייה מאד ורמת חיים גבוהה יחסית, במיוחד מאז שנכנסו לאיחוד האירופי ומתחילת השנה המטבע הרשמי שלהם הוא יורו. כשסיפרתי לבועז על הטיול שעשינו הוא נזכר בסיפור הבא: כל פעם שאני שומע קפריסין, אני […]
הזמן ממשיך לרוץ והחיים עדיין ממשיכים, פה הכל כרגיל, ההוא, ההיא ההם הכל אותו בולשיט. מאז שהלכת לא עובר יום בלי שתהיה איתי, הפתאומיות הזאת הלא בלתי צפוייה בגילנו שבה נטשת את העולם, השאירה אצלי חור והרבה מחשבות. אז נכון שבזמן האחרון, לפני הנסיעה האחרונה שלך היינו רק בקשר מזדמן, […]
בועז כזכור גר ליד "קולנוע מתמיד", הרבה לפני שהפך לקולנוע שהציג סרטים כחולים, היו שם בעיקר מערבונים וסרטים היסטוריים "עאלק", מצ'יסטה, הרקולס וחבריהם השריריים מזיזי ההרים ומעיפי הסלעים. כל הצופים שיצאו מהסרט ירדו במדרגות היציאה ועברו לצד הדירה של ההורים של בועז שהייתה נמוכה יותר. כשהיינו באים לקרוא לבועז עשינו […]
"טָשִי והעיר הגדולה" – הראשון של גידי יום אחד התברר לי שגידי עדיין בתול, החלטנו שהגיע הזמן לחוויה המינית הראשונה שלו, מי מתאימה לכך יותר אם לא טָשִי (שם בדוי). נסענו לדירה של אימי בסוטין על הגג. גידי עם הטוסטוס שלו אני על האופנוע עם טשי שעדיין לא ידעה שתעשה […]
זה קרה אחרי תקופה קצרה שגרנו בוייצמן. אנחנו יושבים בדירה, ויודעים שליוסי ז"ל היתה חברה שגרה לא רחוק משם, וסיפרה לו, שהשכנים נסעו לחו"לון לתקופה של כמה שבועות. אצלנו כמובן נדלקו כל המנורות המזמזמות, גרנו בדירה כמעט ריקה, אז עלתה המחשבה, אולי יש שם משהו שנוכל להישתמש. שפיות? לא. הלכנו […]
אחד החיבורים היותר מוצלחים של מנחם ושלי הוא שהיינו ילדי זעם, ילדים כועסים שחייבים לפרוק את כעסם על כל מיני דברים, אם על חפצים ואם על אנשים. פסיכולוגים יכולים לעשות מאיתנו מטעמים, ילדים שהוריהם נפרדו שגדלו ללא גבולות ולמדו את העולם דרך סרטים והתנסות עצמית. דרך מלחמה של השרדות בעולם […]
(הסיפור אינו מיועד לבעלי קיבה רכה, ועוד משהו, היום דבר כזה לא היה קורה) 1967, סיום מלחמת ששת הימים, אבא שלי בא לחופשה או השתחרר מהמילואים לאחר שהיה בעומק סיני. מגיע למשרד עם תד"ל צבאי ובתוכו מונחת גולגולת של חייל מצרי כשעליה עדיין פיסות עור וחלקי רקמות בחורי האף. […]
הדירה שבה גרנו ברח' ויצמן היתה מעוצבת וצבועה ברוח הסוטול של אותם ימים. אלא שכנראה שרצינו תוספת. יום אחד מגיע מנחם (אם אני לא טועה) עם ראש של פרה שלם, עם העור העיניים, הלשון. בקיצור ראש קומפלט. החלטנו שמורידים ממנו את כל מה שלא צריך ומשאירים רק גולגולת וקרניים, ככה […]
עלה לי קטע בראש שקרה לי עם פרץ, עוד כשהיינו בוייצמן, היה שם מיני מרקט שהיינו עושים שם "קניות", כי לא היה נשאר הרבה כסף לאוכל. אז פרץ לבש את המעיל הגדול שהיה אפשר להכניס שם חצי מכולת. ראיתי על המדף דג לקס ורוד כזה מגרה עם שמן, סגור בקופסת פלסטיק […]
יום אחד עמישב נוחת באמסטרדם מגיע אלי למסעדה, אמרתי לו שיוכל לעבוד במסעדה. עמישב ידע בערך שתי מילים באנגלית יס ו-נו. אמרתי לו שהרבה הוא לא צריך לדעת, אנשים יבואו יבקשו בדרך כלל שווארמה, שישליק או קבב וחוץ מזה יש גם אפשרות סבירה שיבקשו פטט (צ'יפס) או קרוקט, המאכלים הלאומיים […]
בועז היה עדיין ילד טוב, יחסית אני מתכוון. מנחם ואני כבר היינו מבקרים קבוע בפינה אצל דרורי. יום אחד בועז בסביבה ואני עם 'אצבע' בכיס. מציע לבועז ללכת למשרד שינסה קצת, שיטעם משהו חדש. ישבנו במשרד מעשנים ובועז אומר פתאום, מה זה? יש לזה טעם של חוואייג'… מעשנים, ואני שואל את […]
ה"מסע" הראשון מנחם ואני כבר היינו בלייני "גן מאיר" ותיקים, חוץ מ"כייף", דורסידינים, ורודים, סירופים לשיעול וכל הבא ליד ולפה "ברוך הבא". יותר חזק – יותר מהר – יותר גבוה יום אחד איקי אומר לנו, הגיע משהו פיצוץ לעיר, קוראים לזה 'טריפ' או LSD אנחנו נלהבים, איפה אפשר למצוא? שואלים אותו. […]
השנה 1973, קיץ. מלחמת יום כיפור עדיין לא נולדה ובתוך השאננות הכלל תל אביבית של אותם ימים אנחנו משתלבים לא רע בכלל. בועז ואני יושבים ומנגנים עם כל המרץ והשיר הוא בלוז על המזח. השורה החוזרת על עצמה היא "תנו לי עוד" ואנחנו צועקים אותה במלוא גרוננו תוך פריטה מסיבית […]
באחד הלילות של השוטטות עם הטריפים.. היינו יוצאים כמה חברה, כולם דלוקים, משוטטים בין הצבעים והקולות של בן, בן יהודה והים, פתאום, נעלמו לי כולם, אז ירדתי לחוף שרתון של אז, אמרתי בטח אני אפגוש מישהו שם, כי תמיד ירדנו בטריפ לים להסתכל איך הגלים היו מתנפצים בצבעים, והכוכבים היו […]
חברים, אתם מה-זה יבשים! הנה שיר משירי הימים ההם. צריך להזכיר לכם? הדירה במיכה, עמישב, שרתון, שטיחים, תמונות, ג'ינסים, מרפסות… יאללה תתעוררו!!! ו…עוד לא הזכרנו את הדירה בוייצמן, בטרומפלדור, ב-ל', עוזי ובבר בביאליק ר"ג. רק בוזי דיגדג אותנו עם סיפור מאילות. מה קרה? יש לכם אמנזיה, הפכתם להיות סניליים או […]
אביב 1973 כמה חודשים לפני מלחמת כיפור, שירתתי בקבע ויום אחד נמאס לי מהקטע הזה של צבא, השארתי טופס 55 על השולחן בבסיס, הודעתי על התפטרות מהצבא ונסעתי הביתה. מי בכלל חשב שהדפוקים האלה יתייחסו אלי כאילו אני חייל סדיר. עוברים כמה שבועות, לילה אחד דופקים בדלת (גרתי בנתניה), משטרה צבאית באו לעצור […]
אביב 1967, קצת לפני שמנחם התגייס (מחזור מאי 67 'מאו-מאו' מס' אישי 202). שבת, מנחם ואני עולים על האופנוע, נוסעים לקיבוץ רגבים שם למד פעם כילד חוץ, נוסעים לבקר את יניב חברו הטוב מהקיבוץ ולבקר את הסוסים שמנחם כל כך אהב. מנחם "חולה סוסים" ידוע וכולכם זוכרים בודאי שהוא היה […]
לא אשכח את הקטע, שישבנו בחדר בקיבוץ, אחרי העבודה, ישבה שם איזה מתנדבת שאני לא זוכר את שמה, מישהו הכין "צינגלה", מוזיקה, פינק פלויד, לד זפלין, והמתנדבת שאני לא זוכר איך קוראים אותה שואלת: מה הסיגריה הזאת שאתם מעשנים? אז עניתי לה, זה טבק טורקי. בקיצור היא לקחה גם שחטה […]
התקופה תחילת שנות השבעים, יוסי צחוק בצד ואני עובדים בהרכבת תריסים בחנות של אביו ברחוב אבן גבירול. במשך היום עובדים, תחת משטרו הקשוח של יולק האבא, עם הסוסיתא, בין כל חלקי התריסים מוחבאת "טפטפה" המשמשת אותנו בין עבודה אחת לשניה. כשמסתיים יום העבודה מתחילים את הוללות אחה"צ והלילה. מגיעים לדירה יוסי מעיף את […]
אהלן, פטירתו של מנחם הביאה אותי למחשבה שמעתה והלאה אנו הולכים ומתמעטים. החברות רבת השנים שלנו היתה עם עליות, מורדות ובעיקר הרבה חוויות. חיינו עד כה חיים עשירים ביחד ולפעמים לחוד, התפתחנו בכיוונים שונים ועם זאת נותרנו חברים. גם אם אנחנו לא נפגשים קבוע, הקשר בינינו לא ניתן לניתוק יותר, […]