הדירה שבה גרנו ברח' ויצמן היתה מעוצבת וצבועה ברוח הסוטול של אותם ימים. אלא שכנראה שרצינו תוספת. יום אחד מגיע מנחם (אם אני לא טועה) עם ראש של פרה שלם, עם העור העיניים, הלשון. בקיצור ראש קומפלט. החלטנו שמורידים ממנו את כל מה שלא צריך ומשאירים רק גולגולת וקרניים, ככה בכדי לתלות על הקיר משהו אופטימי.
מישהו אמר ששמע שאקונומיקה תעשה את העבודה כי לא ממש התחשק לנו להתעסק בלנקות את הדבר המגעיל הזה. לקחנו פיילה ענקית ומילאנו אותה באקונומיקה ואת הראש הנחנו אחר כבוד בתוכה וכל הקומפלקס הזה עבר למרפסת של המטבח כשכולנו דרוכים בציפיה לכך שהאקונומיקה אכן פועלת כפי שקיווינו.
מדי יום היינו מגניבים מבט אבל תוצאות אין.
לאחר שלושה או ארבעה ימים הריח שיצא משם רמז לנו שכנראה העסק לא עובד כמו שחשבנו, את הדלת לא העזנו לפתוח והשכנים כבר החלו לסבול מהריחות שעלו מתוך המרפסת שלנו. הצצנו ביום החמישי וראינו פיילה עם מיליוני תולעים ששוחות בה וידענו שהמכה הזאת צריכה לצאת מחיינו אבל אף אחד לא היה מוכן להתקרב אפילו. ואז, כשהגיעו מים עד נפש הפלנו גורל ויצא שמנחם ואני צריכים לפנות את הזוועה הזו מהבית.
בלית ברירה הפשלנו שרוולים, חסמנו את הפה והאף עם חולצה ומגבת מטבח רטובה כדי שלא נצטרך לנשום את המפגע וכך נכנסנו למרפסת. הוצאנו באומץ ראוי לציון את הפיילה עם הראש ומיליארדי התולעים ששחו בה, שפכנו את תכולת הפיילה בחצר של השכנים ואת הראש הנחנו בפח זבל (לא שלנו כמובן) וחזרנו כדי לעשות מקלחת רצינית.
לפעמים נדמה לי שאני עדיין מריח את אותו הריח, עד כדי כך הטראומה היתה גדולה.
3 מחשבות על “איך תפסנו ראש (של פרה….)”
ענק!!! ענק!!!
אמנם לא הייתי מעורב בסיפור הזה, אבל בהחלט זוכר אותו.
מחר אכתוב את סיפור הגולגולת של החייל המצרי והקשר לאותה אקונומיקה שהזכרת.
יהודית, תודה שהזכרת לי.
מאד שמח שאת כאן איתנו.
איך ניזכרת בתולעים.עכשיו אני ניזכר איזה בלאגן הייה לנו עם הראש פרה הזה.
הייתי רוצה לראות את הפנים / תגובה של מנחם
על "איך אכלתי אותה …. ".
יש איזה סיפור של מנחם , קשה לי ממש להזכר עכשיו בפרטים על ראש של חייל מצרי
( מהמילואים???) שגם לקח עשה מזה איזה "מוצג" ממש לא זוכרת אולי אתם זוכרים את הפרטים