טוב, מה נהיה?

אהלן,
פטירתו של מנחם הביאה אותי למחשבה שמעתה והלאה אנו הולכים ומתמעטים.
החברות רבת השנים שלנו היתה עם עליות, מורדות ובעיקר הרבה חוויות. חיינו עד כה חיים עשירים ביחד ולפעמים לחוד, התפתחנו בכיוונים שונים ועם זאת נותרנו חברים. גם אם אנחנו לא נפגשים קבוע, הקשר בינינו לא ניתן לניתוק יותר, אנו חוליות בשרשרת שמעתה הולכת ומתקצרת.
רציתי להניח כאן אבן פינה לבלוג שלנו שבו נספר אחד על השני, על עצמנו, חוויות, "קטעים" שסופרו או לא.
מעין יומן ללא סדר כרונולוגי, זכרונות, חוויות (עבר, הווה, עתיד:-), קטע, משפט, שיתוף תמונות, מוסיקה ועוד. ככל העולה על רוחנו.

אילו ניתן היה לי לחיות את חיי שוב,
הייתי עושה את אותן טעויות,
רק טוב יותר.