עלה לי קטע בראש שקרה לי עם פרץ, עוד כשהיינו בוייצמן, היה שם מיני מרקט שהיינו עושים שם "קניות", כי לא היה נשאר הרבה כסף לאוכל. אז פרץ לבש את המעיל הגדול שהיה אפשר להכניס שם חצי מכולת. ראיתי על המדף דג לקס ורוד כזה מגרה עם שמן, סגור בקופסת פלסטיק שטוחה שקופה, שבא טוב עם לחם טרי. אז "קניתי", הלכתי מאחוריו והכנסתי לו את הקופסא לכיס האחורי של המכנסיים. אז הוא שואל אותי כזה במבט צדדי: מה זה? מה זה? אני עונה לו: לקס. אז אנחנו ממשיכים "בקניות" פתאום אני רואה שהוא נכנס ללחץ.. לא הבנתי למה, ואז הוא רומז לי, בוא, בוא, נצא… עד שיצאנו ראיתי שכל התחת עד למטה רטוב… הבנתי שהקופסא של הלקס נפתחה, וכל השמן ירד לו לתחתונים. צחוקים.
3 מחשבות על “לקס בתחתונים”
אז יאללה תזכירו קצת סיפורים.
אני לא בטוח שזה היה פרץ כי הוא לא היה קרוב אז באותה תקופה. אבל אני בהחלט זוכר אותנו הולכים לסופרמרקט עם מעילים באמצע הקיץ שיהיה איפה להחביא את המצרכים.
קונים משהו קטן ויוצאים ברכוש גדול בתוך המעילים.
לקס היה מצרך מרכזי, איך אהבנו לאכול בימי שישי את החלה הטריה עם חמאה ולקס, ממש טקס.
כשאתה אומר וייצמן, למה אתה מתכוון?
מכון וייצמן?