פרק א' – מפגש הפוזות

זה היה פיני, נו כמה פיני אתם מכירים?
זה היה פיני שהכיר לי את ורדה מהבלאק סטארס, יום אחד הגעתי לבקר אותו בבית כשהיה חולה ורגע לפני שאני הולך הוא אומר לי, תחכה קצת, אני רוצה להכיר לך מישהי שבטח תמצא חן בעיניך. זמן קצר אח"כ הגיעה ורדה, ראיתי, נדלקתי, לא יודע מה היא חשבה ברגע הראשון את זה היא תגיד אולי בהמשך, אבל אח"כ לקחתי אותה הביתה על האופנוע ואני בטוח שאם לא אני הייתי שהדלקתי אותה, אז זה היה האופנוע והפוזה, כי ככה זה כשפוזה ופוזה נפגשים. הנסיעה הזאת על האופנוע עשתה את שלה וקבענו להיפגש שוב, אהה כן, עד כמה שזכור לי ורדה לא רצתה שאוריד אותה ליד הבית אלא בפינת מלצ'ט, אז בורוכוב היה עוד הפוך, הירידה לכיוון גן מאיר. אמרה שהיא לא רוצה שאמא שלה תראה אותה על האופנוע.
אח"כ כשפגשתי חברים ב"מכבי" (מגרש מכבי הישן), אמרו לי בוא'נה הסתבכת!
אם אחיה ידע שאתה יוצא איתה…. יהיה בלאגן, יש לה אח משוגע, שומר עליה בטירוף,
אז מה!? גם אני משוגע! עניתי להם.
לא, אבל הוא משוגע אמיתי,
גם אני משוגע אמיתי, עניתי.
באותה תקופה היו חברות סלוניות, זוכרים?
אנחנו היינו הסטארס (STARS) הם היו הבלאק סטארס (BLACK STARS) ממש "סיפור הפרברים", טוני ומריה נפגשים.
החיים כסרט.

ורדה הציעה שנעשה מפגש משותף בין שתי החברות על הגג אצלם בבית, עדיין לא פגשתי את מנחם, אבל הגיעו אלי כבר מסרים ש'אח של ורדה' מעוניין לראות מי זה החבר של אחותו, האח הגדול צריך לתת אישור.
המפגש התקיים ביום שבת אחה"צ הרבה חברים מהסטארס והבלאק סטארס, לא לשכוח שבאותה תקופה לכל חברה סלונית הייתה 'גאוות יחידה'. רוקדים, נהנים, אווירה טובה ואז הגיע השואו טיים, חברי הבלאק סטארס מבקשים ממנחם שידגים 'הטלת סכין', מנחם כמו מנחם עם כל הטקס, מביא את הסכין שלו מהחדר הקטן, ומביא גם את קרש הגיהוץ של מרים (אמא שלו) שצידו האחורי מעץ ומעמיד אותו ליד הקיר, לוקח כמה מטרים לאחור עד קצה הגג, כולם מסתדרים בשתי שורות משני הצדדים ומעודדים, מנחם מחזיק את הסכין בידו מסתכל ישר על קרש הגיהוץ ובהטלה אדירה נועץ את הסכין בקרש הגיהוץ. מחיאות כפיים מכולם.
עכשיו תור החברים שלי מהסטארס שיודעים שגם אני מטיל סכינים מיומן ואומרים לי, יאללה מוזי, קדימה תזרוק גם אתה, מנחם ניגש אלי, מגיש לי את הסכין שלו, נו נראה, הוא אומר לי.
האמת, התחלתי להילחץ, המחשבות רצות, כלפי חוץ מפגין קור רוח ונחישות, הפוזה חייבת לעמוד במבחן עכשיו, 'מה יהיה אם לא אצליח', 'אם אפספס', כל המוניטין שצברתי יתרסק במבחן המציאות, 'ובכלל זאת סכין שלו, אני לא מכיר אותה', 'אני לא במגרש הביתי שלי',  'ומה יחשבו עלי אם לא אזרוק עכשיו ואתחיל עם תירוצים', 'ואולי בכלל הוא יחשוב שאני לא מתאים לאחותו'.
עם כל המחשבות האלה והרעד שבלב אני הולך לקצה הגג, מחזיק את הסכין מתמקד בקרש הגיהוץ שנראה לי צר ורחוק מאד, מתרכז חזק, צעד קדימה, היד מטילה את הסכין בעוצמה ו….
מי שמטיל סכינים מכיר את התחושה הזאת, ברגע שהסכין עזבה את היד שלך, אתה יודע אם פגעת או לא.
הסכין ננעצת בקרש הגיהוץ, מחיאות כפיים, אני מרגיש הקלה עצומה, עשיתי זאת.
באותו רגע התחילה חברות שחצתה עשורים.

הכנסו למשחק הטלת סכינים