ספרות זולה

מי לא זוכר את מוכר הספרים המשומשים באלנבי פינת גרוזנברג?
זה בערך כמו לא להכיר את ההוא שמוכר משקפיים מהעץ, ליד גלידת ויטמן או לא לזכור את 'ארק' השיכור.

בועז היה גר בסמטת בית השואבה קרוב לשם, מדי פעם כשהייתי מגיע לבועז או במסגרת השוטטות שלנו היינו הולכים ל'ספריה'. דוכן הספרים המשומשים. לפעמים היינו מגיעים עם מעיל לדוכן מעיינים בחוברות שחשקנו וכשהיינו יוצאים משם היו לנו מספר ספרים מתחת בית השחי ובשרוול המעיל, לפעמים אחד מאיתנו היה עומד בחצר הצדדית שהייתה משם יציאה לרח' גרוזנברג, השני היה בוחר חוברות או ספרים וכשבעל הדוכן לא היה שם לב היה זורק אותם הצידה. כשהייתה כמות סבירה של חוברות, אפשר היה לצאת בשקט לגרוזנברג מול קולנוע אופיר.
אח"כ עוד היינו מוכרים לו אותם חזרה או עושים החלפות…

אז מה היה שם? היו שם כל החוברות טרזן,  ג'יימס בונד של יאן פלמינג, אגאתה כריסטי, ביל קרטר, בוק ג'ונס, פטריק קים, רינגו, סטאלגים החל מסטאלג 13 ועד סטאלג העלוקות שעסקו בסקס וסדיזם במחנות השבויים. ועוד הרבה חוברות שהיו אבני דרך בהתבגרותנו.
איך אהבנו את ביל קרטר השולף הכי מהיר במערב יחד עם ה'סייד קיק' שלו רד בושרד הג'ינג'י ולא נשכח כמובן את בלקי הסוס הנאמן. הסטאלגים, חוברות הפורנו של אותם ימים, כולם קראו אותם, אפילו המתחסדים והחרדים. היינו יושבים בליל הסדר כשבתוך ההגדה חוברת של ביל קרטר.

פטריק קים הסוכן החשאי ממוצא קוריאני, ענק שני מטר גובהו לוקח אותנו לטיולים ברחבי העולם, ידיו המסוקסות היו מושא לקנאה, אני זוכר איך מנחם ואני היינו עומדים ומכים על בלוקים, במשרד, קורעים את הידיים במכות שוטו כדי שיהיו לנו ידיים מסוקסות כמו לפטריק. איך היינו מכסחים מקלות של מטאטא וקרשים, הרגשנו כמעט קוריאנים.

רמי כתב בתגובה למטה שתובע את עלבונו של בוק ג'ונס, אז כמובן שלא נקפח את בוק ג'ונס איש החוק שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע משימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע. מצד שני אפשר היה למצוא את בוק ג'ונס נאבק בתקופה אחרת בגנגסטרים בעיר דאלאס או בגנגסטר אל קאפונה ב-שיקגו.

חוץ מהסטאלגים היו עוד ספרים שמקומם היה מתחת לכל מזרן שמכבד את עצמו.
לא, לא שכחנו את "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ" המקורי מאת "מוניק קורנו" שיצא בראשית שנות השישים והיה הספר המושמץ והמתועב ביותר בתולדות מדינת ישראל. וכמעט כל עותקיו הושמדו. אח"כ נכתב ספר בשם "כלבתו של שולץ " מאת "מוניק דה לה טור" (מירון אוריאל) זהו ספר מלחמתי רגיל על עלילות יחידת חיילים אמריקניים מעבר לקוי האויב הנאצי, עם כמה תיאורי הסקס לא מזיקים.

עוד אחת היא פאני היל היקרה, הספר שהיה בכל בית, אבל משום מה אי אפשר היה לראות אותו.
זונת צמרת לונדונית שהתחילה הקריירה שלה כילדה תמימה.
הספר הכי-גס בעולם ללא מילה אחת גסה! איך? הא! תקראו בספר!

 לחצו להגדלה