למעשה שכחתי מהסיפור עד שמוזי ביקש ממני לכתוב, אז את הסיפור אני מקדיש למוזי. ככה זה מתחיל: יום אחד בא אבא שלי הביתה אחרי העבודה עם גיטרה ביד, הייתי אולי בן 10 או 12. שאלתי אותו: מאיפה זה? אז הוא ענה לי: זה בשבילך שתילמד לנגן, אמרו שזה בריא לילדים […]
ארכיון שנתי: 2008
42 פוסטים
לפני שבועיים עשינו טיול לקפריסין, חרשנו כמעט את כל האי נהננו מכל רגע. בקפריסין פשיעה נמוכה מאד, אנשים מקסימים, ארץ נקייה מאד ורמת חיים גבוהה יחסית, במיוחד מאז שנכנסו לאיחוד האירופי ומתחילת השנה המטבע הרשמי שלהם הוא יורו. כשסיפרתי לבועז על הטיול שעשינו הוא נזכר בסיפור הבא: כל פעם שאני שומע קפריסין, אני […]
הזמן ממשיך לרוץ והחיים עדיין ממשיכים, פה הכל כרגיל, ההוא, ההיא ההם הכל אותו בולשיט. מאז שהלכת לא עובר יום בלי שתהיה איתי, הפתאומיות הזאת הלא בלתי צפוייה בגילנו שבה נטשת את העולם, השאירה אצלי חור והרבה מחשבות. אז נכון שבזמן האחרון, לפני הנסיעה האחרונה שלך היינו רק בקשר מזדמן, […]
בועז כזכור גר ליד "קולנוע מתמיד", הרבה לפני שהפך לקולנוע שהציג סרטים כחולים, היו שם בעיקר מערבונים וסרטים היסטוריים "עאלק", מצ'יסטה, הרקולס וחבריהם השריריים מזיזי ההרים ומעיפי הסלעים. כל הצופים שיצאו מהסרט ירדו במדרגות היציאה ועברו לצד הדירה של ההורים של בועז שהייתה נמוכה יותר. כשהיינו באים לקרוא לבועז עשינו […]
אחרי כל הנפקדויות מנחם הגיע אל הנחלה ושירת בבסיס ימ"ח בטירה בכניסה לחיפה, הרבה לא היה מה לעשות שם, מנוחה, סתלבט וזיונים. באותו זמן שירתתי על הכרמל כמדריך בפנימיה הצבאית וגם לי היה הרבה זמן פנוי, מדי פעם היינו מבקרים אחד את השני ויוצאים לבלות בחיפה. יום אחד קבענו שניפגש […]
מנחם אהב לסיים מכות מהר, מכה שתיים ולגמור את הסיפור, אני אהבתי יותר את האקשן שבהאבקות, סמכתי על עצמי שאצא מכל מצב….. מנחם היה אומר תמיד, "אני לא לוקח צ'אנסים שאחטוף ראשון". זוכרים שהיתה תקופה שמנחם גר אצלנו ברמת יוסף? בכל אופן, לילה אחד מאוחר מאד, אנחנו חוזרים מבילוי, לא […]
אי שם בין 17 ל18 בועז, מנחם ואני מחפשים ריגושים ומחליטים שאנחנו עושים "מכה" הולכים לשחק אותה "כנופיית פורצים". בנחלת בנימין בחזית המשרד הייתה חנות בגדי גברים, משהו איכותי, מעילי עור, בלייזרים ספורטיביים ומכנסי טרלין. מתכננים את הכניסה דרך החצר, של המשרד וחנות הצילום והתקליטים שלנו, הייתה שם דלת אחורית […]
זה היה בתקופת הקיבוץ, בבר היה עובד בלול, היה לו מישהו שנותן לו סיבובים על הווספה בשביל קרטון ביצים, לפעמים הייתי רואה את הבחור מחכה ומחכה ליד הלול כי בבר היה שוכח לפעמים לחזור עם הווספה, אז הוא היה נותן לו 2 קרטונים, בשביל להרגיע לו את הביצים. יום אחד, יושבים בחדר, מנחם אומר […]
ביום החתונה שלי, שהיתה על הגג אצל ההורים שלי, בקיצור לפני החופה אני כבר לא זוכר מי שואל אותי? רוצה שורה? אני אומר "בטח". יורדים לקומה התחתונה, ניכנסים לשרותים סוגרים את הדלת ומריחים, פתאום אמא שלי צועקת מחוץ לדלת "מה? עוד פעם אתה מעשן את החשיש הזה? אפילו בחתונה שלך? […]
ורדה שהייתה אהבה גדולה שלי, התגייסה לצבא קצת לפני ושירתה בקריה, הזוגיות שלנו כבר הייתה לקראת סיום, בעצם ורדה כבר רצתה לסיים את הקשר אבל היו אלה כנראה הימים שעדיין קשה לעשות את הצעד הסופי. יום אחד נודע לי שמישהו מהבסיס שלה הזמין אותה לצאת והם הלכו לסרט. כל הפיוזים […]
זה היה יום שישי, אמצע הלילה. יוסי ואני בעיצומו של טריפ ישובים במרפסת החדר ברח' טרומפלדור. בשלב מסויים משתררת שתיקה וכל אחד מאיתנו במסע אל תוך עצמו. לאחר זמן ממושך של שתיקה, אני שם לב שיוסי תקוע עם ראשו למעלה ומבטו לכיוון הירח. המראה הוא יפה, חצי ירח שסביבו שטים […]
"טָשִי והעיר הגדולה" – פעם אחרונה שאני נכנס אחריך יום אחד מנחם ואני בחנות התקליטים והצילום שהייתה צמודה למשרד, יושבים, שומעים מוזיקה ומעבירים את הזמן. טָשִי (שם בדוי) התקשרה ואמרה שהיא נמצאת בסביבה ועוד מעט תגיע. כיוון שברור שאם היא מגיעה אז יש איזה 'חפוז' בחדר החושך של החנות, שאלתי את […]
"טָשִי והעיר הגדולה" – הראשון של גידי יום אחד התברר לי שגידי עדיין בתול, החלטנו שהגיע הזמן לחוויה המינית הראשונה שלו, מי מתאימה לכך יותר אם לא טָשִי (שם בדוי). נסענו לדירה של אימי בסוטין על הגג. גידי עם הטוסטוס שלו אני על האופנוע עם טשי שעדיין לא ידעה שתעשה […]
מי לא זוכר את מוכר הספרים המשומשים באלנבי פינת גרוזנברג? זה בערך כמו לא להכיר את ההוא שמוכר משקפיים מהעץ, ליד גלידת ויטמן או לא לזכור את 'ארק' השיכור. בועז היה גר בסמטת בית השואבה קרוב לשם, מדי פעם כשהייתי מגיע לבועז או במסגרת השוטטות שלנו היינו הולכים ל'ספריה'. דוכן […]
זה קרה אחרי תקופה קצרה שגרנו בוייצמן. אנחנו יושבים בדירה, ויודעים שליוסי ז"ל היתה חברה שגרה לא רחוק משם, וסיפרה לו, שהשכנים נסעו לחו"לון לתקופה של כמה שבועות. אצלנו כמובן נדלקו כל המנורות המזמזמות, גרנו בדירה כמעט ריקה, אז עלתה המחשבה, אולי יש שם משהו שנוכל להישתמש. שפיות? לא. הלכנו […]
אחד החיבורים היותר מוצלחים של מנחם ושלי הוא שהיינו ילדי זעם, ילדים כועסים שחייבים לפרוק את כעסם על כל מיני דברים, אם על חפצים ואם על אנשים. פסיכולוגים יכולים לעשות מאיתנו מטעמים, ילדים שהוריהם נפרדו שגדלו ללא גבולות ולמדו את העולם דרך סרטים והתנסות עצמית. דרך מלחמה של השרדות בעולם […]
זה היה פיני, נו כמה פיני אתם מכירים? זה היה פיני שהכיר לי את ורדה מהבלאק סטארס, יום אחד הגעתי לבקר אותו בבית כשהיה חולה ורגע לפני שאני הולך הוא אומר לי, תחכה קצת, אני רוצה להכיר לך מישהי שבטח תמצא חן בעיניך. זמן קצר אח"כ הגיעה ורדה, ראיתי, נדלקתי, […]
(הסיפור אינו מיועד לבעלי קיבה רכה, ועוד משהו, היום דבר כזה לא היה קורה) 1967, סיום מלחמת ששת הימים, אבא שלי בא לחופשה או השתחרר מהמילואים לאחר שהיה בעומק סיני. מגיע למשרד עם תד"ל צבאי ובתוכו מונחת גולגולת של חייל מצרי כשעליה עדיין פיסות עור וחלקי רקמות בחורי האף. […]
הדירה שבה גרנו ברח' ויצמן היתה מעוצבת וצבועה ברוח הסוטול של אותם ימים. אלא שכנראה שרצינו תוספת. יום אחד מגיע מנחם (אם אני לא טועה) עם ראש של פרה שלם, עם העור העיניים, הלשון. בקיצור ראש קומפלט. החלטנו שמורידים ממנו את כל מה שלא צריך ומשאירים רק גולגולת וקרניים, ככה […]
עלה לי קטע בראש שקרה לי עם פרץ, עוד כשהיינו בוייצמן, היה שם מיני מרקט שהיינו עושים שם "קניות", כי לא היה נשאר הרבה כסף לאוכל. אז פרץ לבש את המעיל הגדול שהיה אפשר להכניס שם חצי מכולת. ראיתי על המדף דג לקס ורוד כזה מגרה עם שמן, סגור בקופסת פלסטיק […]
טרי! טרי! תמונות חדשות (ישנות) ישר מחו"ל תודה לבבר תמונה ראשונה, נא לא להפריע לבבר, הוא עסוק עכשיו, צריך לפורר משהו לחיזוק. תמונה שניה, עוזי ובבר החליטו לעשות מחקר, 'כיצד מתנהגות חיות בסוטול', הלכו לגן החיות בתל-אביב, במקום שכיום נמצא "גן העיר" וזרקו לחיות "בופים". כתבנו מדווח ששניהם היו בטריפ. […]
יום אחד עמישב נוחת באמסטרדם מגיע אלי למסעדה, אמרתי לו שיוכל לעבוד במסעדה. עמישב ידע בערך שתי מילים באנגלית יס ו-נו. אמרתי לו שהרבה הוא לא צריך לדעת, אנשים יבואו יבקשו בדרך כלל שווארמה, שישליק או קבב וחוץ מזה יש גם אפשרות סבירה שיבקשו פטט (צ'יפס) או קרוקט, המאכלים הלאומיים […]
בועז היה עדיין ילד טוב, יחסית אני מתכוון. מנחם ואני כבר היינו מבקרים קבוע בפינה אצל דרורי. יום אחד בועז בסביבה ואני עם 'אצבע' בכיס. מציע לבועז ללכת למשרד שינסה קצת, שיטעם משהו חדש. ישבנו במשרד מעשנים ובועז אומר פתאום, מה זה? יש לזה טעם של חוואייג'… מעשנים, ואני שואל את […]
עוד סיפור מהתקופה שמנחם "ישב" בשוויץ ( לא יודע…פתאום עולות לי התמונות של החוסר שפיות של אותם ימים). אז בבית הסוהר,הוא היה עובד בחוץ אצל איזה איכר שהייה לו חוות סוסים, והאיכר הזה ראה שהוא רוכב טוב, והציע לו לרכב בתחרות סוסים על אחד מהסוסים שלו. מנחם סיפר לי שהאיכר […]
נתחיל מזה שמנחם ישב בבית סוהר פה בשוויץ מרחק חצי שעה נסיעה מאיפה שגרתי. אז כמו שחשבנו בימים ההם, אי אפשר היה להשאיר את מנחם בלי חומר, היה אפשר לבקר אותו פעמיים בחודש… ואחר כך עם קומבינות, כל שבוע. אז תיכננו עם יוסי שבא מהולנד עם הרכבת לילה לברן, והוא […]
ה"מסע" הראשון מנחם ואני כבר היינו בלייני "גן מאיר" ותיקים, חוץ מ"כייף", דורסידינים, ורודים, סירופים לשיעול וכל הבא ליד ולפה "ברוך הבא". יותר חזק – יותר מהר – יותר גבוה יום אחד איקי אומר לנו, הגיע משהו פיצוץ לעיר, קוראים לזה 'טריפ' או LSD אנחנו נלהבים, איפה אפשר למצוא? שואלים אותו. […]
השנה 1973, קיץ. מלחמת יום כיפור עדיין לא נולדה ובתוך השאננות הכלל תל אביבית של אותם ימים אנחנו משתלבים לא רע בכלל. בועז ואני יושבים ומנגנים עם כל המרץ והשיר הוא בלוז על המזח. השורה החוזרת על עצמה היא "תנו לי עוד" ואנחנו צועקים אותה במלוא גרוננו תוך פריטה מסיבית […]
באחד הלילות של השוטטות עם הטריפים.. היינו יוצאים כמה חברה, כולם דלוקים, משוטטים בין הצבעים והקולות של בן, בן יהודה והים, פתאום, נעלמו לי כולם, אז ירדתי לחוף שרתון של אז, אמרתי בטח אני אפגוש מישהו שם, כי תמיד ירדנו בטריפ לים להסתכל איך הגלים היו מתנפצים בצבעים, והכוכבים היו […]
מי זוכר את הדירה בטרומפלדור, זאת התקופה שרמי ואני התחלנו עם המוזיקה ביחד, תקופה של מוזיקה לד-זפלין, בלק סבט, ג'נטל ג'יינט וטריפים, בקיצור מול הדירה הייה בית קברות ישן. שהינו לוקחים טריפים, אז לפעמים היינו יוצאים למרפסת. אני חושב זה פרץ או יוסי, שפתאום אחד מהם אמר: "וואלה אני רואה […]
חברים, אתם מה-זה יבשים! הנה שיר משירי הימים ההם. צריך להזכיר לכם? הדירה במיכה, עמישב, שרתון, שטיחים, תמונות, ג'ינסים, מרפסות… יאללה תתעוררו!!! ו…עוד לא הזכרנו את הדירה בוייצמן, בטרומפלדור, ב-ל', עוזי ובבר בביאליק ר"ג. רק בוזי דיגדג אותנו עם סיפור מאילות. מה קרה? יש לכם אמנזיה, הפכתם להיות סניליים או […]
אביב 1973 כמה חודשים לפני מלחמת כיפור, שירתתי בקבע ויום אחד נמאס לי מהקטע הזה של צבא, השארתי טופס 55 על השולחן בבסיס, הודעתי על התפטרות מהצבא ונסעתי הביתה. מי בכלל חשב שהדפוקים האלה יתייחסו אלי כאילו אני חייל סדיר. עוברים כמה שבועות, לילה אחד דופקים בדלת (גרתי בנתניה), משטרה צבאית באו לעצור […]
אביב 1967, קצת לפני שמנחם התגייס (מחזור מאי 67 'מאו-מאו' מס' אישי 202). שבת, מנחם ואני עולים על האופנוע, נוסעים לקיבוץ רגבים שם למד פעם כילד חוץ, נוסעים לבקר את יניב חברו הטוב מהקיבוץ ולבקר את הסוסים שמנחם כל כך אהב. מנחם "חולה סוסים" ידוע וכולכם זוכרים בודאי שהוא היה […]
כשמסתלק לו הנודניק האחרון והכלים הנקיים שוב בארון אני מוציאה אותך עטוף מהארון ומלקקת לך לאט עם הלשון הם מסתתרים כולם שם בחצר מתפלאים למה דולק אצלה הנר מי נמצא שם, מי זה הממזר שמכולם בחרה איתו להשאר – אהובי הויברטור… רוצים את ההמשך? הכנסו לשירי הימים ההם משמאל
לא אשכח את הקטע, שישבנו בחדר בקיבוץ, אחרי העבודה, ישבה שם איזה מתנדבת שאני לא זוכר את שמה, מישהו הכין "צינגלה", מוזיקה, פינק פלויד, לד זפלין, והמתנדבת שאני לא זוכר איך קוראים אותה שואלת: מה הסיגריה הזאת שאתם מעשנים? אז עניתי לה, זה טבק טורקי. בקיצור היא לקחה גם שחטה […]
ההפתעה עם מנחם מעסיקה אותי עד היום, כאלה גלים של עצב. הבלוג הזה הוא בדיוק הדבר שהיה חסר, אני מוצא את עצמי מיתחבר כל יום, כאילו אני מתחבר אליכם. כי כל פעם שאני מיתחבר כאילו סרט החיים שלי רץ מחדש. מגניב מה דף אינטרנט יכול לעשות לפיקסלים שמשוטטים אצלי במוח. […]
התקופה תחילת שנות השבעים, יוסי צחוק בצד ואני עובדים בהרכבת תריסים בחנות של אביו ברחוב אבן גבירול. במשך היום עובדים, תחת משטרו הקשוח של יולק האבא, עם הסוסיתא, בין כל חלקי התריסים מוחבאת "טפטפה" המשמשת אותנו בין עבודה אחת לשניה. כשמסתיים יום העבודה מתחילים את הוללות אחה"צ והלילה. מגיעים לדירה יוסי מעיף את […]
אהבת רחוב – רמי ובועז street-corner-love-boazrami.mp3 אהבת רחוב הלכתי לחפש לי אהבת רחוב הייתי בצרות….. ניסיתי לאהוב באתי אל השטח בלי שום הזמנה חיפשתי את ההיא מהפעם שעברה….. אמרתי לה, בואי! שאלה אותי, לאן? קצת יותר קרוב יותר קרוב לכאן…. שאלתי אותה, כמה? סתם בעמידה קפצה עלי הגברת איבדה את […]
אהלן, פטירתו של מנחם הביאה אותי למחשבה שמעתה והלאה אנו הולכים ומתמעטים. החברות רבת השנים שלנו היתה עם עליות, מורדות ובעיקר הרבה חוויות. חיינו עד כה חיים עשירים ביחד ולפעמים לחוד, התפתחנו בכיוונים שונים ועם זאת נותרנו חברים. גם אם אנחנו לא נפגשים קבוע, הקשר בינינו לא ניתן לניתוק יותר, […]